בת אברהם ודיאנה. נולדה ביום ח' בניסן תשט"ז (20.2.1956) בבומביי שבהודו. היא עלתה ארצה עם בני-משפחתה בשנת 1958. למדה בבית-הספר היסודי 'מגינים' ובבית-הספר 'מרכז הנוער', שבקרית-שמונה. סופי היתה הבכירה מבין שמונה ילדים. על-אף רצונה העז להמשיך בלימודים נאלצה להירתם לעזרת הוריה בטיפול באחיה הצעירים ובפרנסת המשפחה. לסופי היו חברות רבות, ועל כולן היתה מקובלת ואהובה.

סופי גויסה לצה"ל בסוף יולי 1974. את עבודתה בצבא ביצעה סופי בקפידה והתחבבה על הכול.

ביום י"ד בכסלו תשל"ה (29.11.1974) נפלה סופי בעת שירותה. הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקרית-שמונה. השאירה אחריה הורים ושמונה אחים ואחיות.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה שיבח המפקד את מסירותה של סופי לתפקיד ואת יחסה החם והלבבי לבריות.